לואו דה שיו

פירות הסדנה 02 – לחימה בבה גואה ג’אנג

בסדנה האחרונה עם לואו דה שיו התעכבנו לא מעט על לחימה, קרבות ותרגולים דומים.
הייתי רוצה לחזור על שלוש היסודות הבסיסים , האונברסליים,לקרב – כפי שמר לואו דה שיו רואה אותם, וכפי שהוא מלמד אותם בבה גואה ג’אנג.

עקרון ראשון – מיקום
מיקום משמעו טווחים וזוויות.
טווחים – כלומר המרחק שנכון שבו עלי להיות על מנת להמעיט בפגיעות היריב ולהרבות בפגיעות שלי.
זוויות – כלומר לדעת להוציא לפועל בזווית הנכונה, כמו גם לדעת להביא את היריב לזווית שבה הוא יהיה חלש יותר ממני.
טווחים וזויות ביחד – כלומר לדעת לתפוס עמדות עדיפות, לסגת לעמדה עדיפה, להאט ולהחליש את היריב ללא מגע.
עבודת הרגליים בבה גואה ג’אנג מיועדת לשליטה בטווחים ובזוויות

עיקרון שני – תזמון
תזמון פירושו הבנת מקצב הקרב, ויכולת לשלוט בו.
התזמון מאפשר לי לגרום לשני להיות יותר איטי ממני, חלש יותר ממני, ולשלוט בקרב. אם אני מבין את מקצב הקרב אני יכול לקחת את היוזמה מהיריב.
המטרה בהבנת התזמון היא הבנתו בכמה שפחות חזרות. לדוגמא:
לא דרושה מיומנות רבה לקלוט את התזמון של קפיצה בחבל, כאשר רואים את הילדים מבצעים הרבה חזרות על אותה תנועה. לעומת זאת דרושה מיומנות רבה לקלוט תזמון מחזרה  אחת, או כשהמקצב משתנה.
גם כאן, עבודת הרגליים בבה גואה ג’אנג מיועדת לשליטה בתזמון

עיקרון שלישי – רוח
ראשית לא לפחד, שנית לא להפסיק, שלישית לא לוותר.
לא לפחד – כפשוטו. יש לתרגל מגע בדרגות עצימות שונות על מנת לשבור את מחסום הפחד (והקפיאה במקום הנובעת ממנו).
לא להפסיק – בבה גואה ג’אנג אנו מתרגלים תנועות ארוכות מאד, מתוך מטרה להאריך את הכוונה. כשהכוונה (אי) ארוכה, ניתן לחוש זאת גם בתרגול זוגות. גם בסיום התרגול אני לא מרפה מהכוונה ומהדריכות. אני “חושש” תמיד מבן הזוג שלי ומשתדל שתרגולי הזוגות לא יורכבו ממקטעים של תנועה ותנועה נגדית, אלא מרצף ארוך של כוונה שאינה ניתקת.
אני גם רוצה לא להפסיק לאחר קומבינציה של שלוש-ארבע, אלא להבין שאין סוף, אלא […]

פירות הסדנה 01 – על לימוד טכניקה ופה ג’ינג

זהו הראשון בסדרת פוסטים הקשורים לתובנות ששהמורה לואו דה שיו התעכב עליהם בסדנה שנערכה במרץ 2012

מר לואו דה שיו מלמד טכניקה ופה ג’ינג, ומפריד בין השניים (מבחינתו ההפרדה בולטת יותר בבה גואה ג’אנג מאשר בשינג אי)
טכניקה – מטרתה להביא את מבצע הטכניקה למצב עדיף.
מצב עדיף הוא מצב שבו השני איטי/חלש ממני.
מצב עדיף הוא מצב שבו לשני יש פחות דרגות חופש ממני.

לימוד הטכניקה מתבצע בשלבים, ודורשת עזרה של בן זוג
שלב ראשון – השני “בובת עץ” ואני מבצע את הטכניקה. הרבה פעמים עד שאני שוטף בה
שלב שני – השני משנה טווחים וזוויות בלבד. כאן אני לומד לשלוט בטכניקה בטווחים משתנים, בזוויות ובתזמונים שונים.
שלב שלישי – השני כבר יודע מה אני עושה, פחות או יותר, ומגיב לטכניקה. כאן אני צריך למצוא בתוך הטכניקה את היכולת להוציאה לפועל למרות השינוי שהשני הוסיף
שלב רביעי – השני ואני מגיבים על התנועות, ולא על המגע עצמו. כאן אני מפתח רגישות למגע, תנועה שוטפת וקשב.
הערה חשובה – שינוי בין טכניקות שונות הנו חשוב ביותר גם כן, אך לעיל מדובר על לימוד הטכניקה, לא על לימוד חיבור הטכניקות
פה ג’ינג הינו מירכוז של כוח ומבנה בנקודה אחת. בשל ההשפעה שיש לזה על שטף התנועה, לרוב משתמשים בפה ג’ינג לאחר תפיסת עמדה עדיפה.