בתחילת שנות השמונים הקרינו סידרה בשם “דרכו של לוחם” ברשות הטלוויזה הבריטית. הסדרה צולמה במשך כמה שנים, וחשפה את עולם אומנויות הלחימה המזרחיות למערב בצורה שמעולם לא נראתה לפני כן. שמונה פרקים, כל אחד מהם של 40 דקות, חשפו את הרקע ההיסטורי, את הרקע התרבותי, את שיטת השונות ואת דרכי האימון.

הפרקים כללו:

1)      שורינג’י קמפו – “הדרך החדשה”

2)      קאלארי – “הדרך ההודית”

3)      אייקידו וקנדו – “דרך הספורט”

4)      טאי צ’י (כולל שינג אי ובה גואה) – “הדרך הרכה”

5)      אסקרימה – “הדרך הפיליפינית”

6)      קונג פו – “הדרך הקשה”

7)      דרך הסמוראי

כמו הרבה דברם אחרים של ה BBC, זו הייתה סדרה שמקדימה את זמנה

בה גואה בתוך דרכו של לוחם

בה גואה בתוך דרכו של לוחם

ולסיפור:

בשנות השמונים התאמנתי בקונג פו אצל מורה בשם צבי בירושלים. חבר שלמד אייקידו הזמין אותי לבוא לראות הקרנה של הפרק העוסק באומנויות הלחימה הפנימיות במועדון באוניברסיה (הר הצופים, למי שזוכר).

התרשמתי מאד מהסרט, ובמיוחד התרשמתי והסתקרנתי מהבה-גואה ג’אנג שמוצגת בו.

עברו שנתיים או יותר והגעתי למסקנה שאני רוצה ללמוד אומנויות לחימה במזרח, FULL TIME.

נסעתי וחזרתי ונסעתי שוב, וכל הזמן ניסיתי ללמוד ולמצוא את אותה אומנות לחימה (שהוגדרה כ”מסתורית” בסדרה) – וכל זאת על בסיס  פרק אחד בן 40 דקות שראיתי כמה שנים לפני כן.

התחלתי בחיפושי בהונג קונג, ולאחר כשנתיים עברתי לטאיוואן, שם פגשתי את מורי (לואו שה שיו) עד היום.

אחרי בערך שנה של אימונים עם המורה, שאל אותי אחד ה”אחים” לקונג פו של המורה שלי, מדוע החלטתי ללמוד בה גואה. אמרתי לו שהחלטתי ללמוד כשראיתי את לואו, אבל הסתקרנתי ורציתי לבדוק את השיטה כשראיתי איזה סרט בשם “דרכו של לוחם” לפני כשש-שבע שנים.

הבחור חייך חיוך רחב ואמר לי – נו, אז בעצם הגעת אליו, נכון?

לא הבנתי, ושאלתי אותו לכוונתו, ואז התחוור לי שהבחור הצעיר שעושה בה גואה (דקה 27:49 ודקה 29:11) הוא לא אחר מאשר לואו דה שיו, המורה שלי.

התאמנתי איתו שנה, מבלי לדעת שהוא והמורה שלו בעצם “הביאו” אותי לשיטה ולמקום הזה…

מוזר, מצחיק ומאד קוסמי…

זאב

דרכו של לוחם – בה גואה, שינג אי וטאי צ’י