מאת קטרין א. לי

ריקוד האריה - בייג'ינג שנות ה 30
ריקוד האריה – בייג’ינג שנות ה 30

הגעתי להונג קונג בשעות הערב. ידעתי במעומעם כי מחר הוא היום השני של ראש השנה הסיני, אך מאחר ולא שהיתי ב”טריטוריה סינית” בעבר, לא הבנתי את משמעות הדבר. הנחיתה המרגשת מעל ראשי הבניינים לוותה בצבעי השקיעה, אך עד שיצאתי מהשדה כבר היה חושך מוחלט. נסיעה בתחתית עד קצה הקו, אוטובוס קו B5 והליכה מאומצת אל ראש ההר הביאו אותי אל אכסניית הנוער המבודדת שבראש הר דייביס שבאי הונג קונג. מראה הנמל המואר על מאות כלי השייט שבו, כמו גם גורדי השחקים המקושטים באורות החג הבטיח לי אך טוב.

למחרת בבוקר יצאתי מוקדם על מנת “לבדוק את השטח”. השביל המפותל בין הצמחייה הוביל אותי היישר אל הנמל שבאזור המערבי, ומשם, לאחר ארוחת דים-סאם והליכה קצרה מצאתי את עצמי בסנטרל, מרכז העסקים של הונג קונג, שנסגר כולו לתנועת כלי רכב והיה סואן מאדם. הקהל משך לכיוון מסוים ואני בתוכו. במרכז המהומה עמד לו מבנה מאורך של פיגומי במבוק, בגובה מרשים של שתי קומות, ומסביבו, במעגל גדול, קהל ממתין, דרוך.

ריקוד האריה - מאחורי המופיעים עומדים המתופפים

ריקוד האריה - מאחורי המופיעים עומדים המתופפים

לפתע נשמע קול דרדור עמוק, התוף הגדול שלא בלט עד עתה החל בתיפוף. הדרדור הפסיק. ושוב דרדור ממושך, ושוב הפסקה. לאחר הפעם השלישית נענה התוף במצלתיים גדולות וקבוצת מתופפים החלו מתופפת בקצב משכר ומהיר. כמו בסרטים, הקהל נחצה לשניים ואל הרחבה התקרבו לפי הקצב שני אריות. טוב, לא אריות ממש, אבל שני חברי הצוות שבכל אריה, הראשון מחזיק בראש הגדול והשני עומד מאחור ומנופף בשולי הגלימה יצרו רושם חי ומוחשי. האריות החלו לרקוד, ואפילו לתלמידה מתחילה כמוני, היה ברור כי כל מגוון הצעדים לקוח מתוך הקונג פו.

האריות התקדמו ונסוגו, הטו ראש הצידה וקפצו לאחור. מאחר וראש האריה נמצא על ראש המשתתף, לא ראינו את פניו ולא היה לי ברור כיצד האריות לא מתנגשים (יותר מאוחר למדתי כי הם מתרגלים זאת עם תיבות קרטון סגורות במשך זמן ממושך).

לאחר דקות ממושכות ומהנות, הניח האריה השחור את רגלו על הפיגום, ומיד משך אותה בחזרה. האריה הזהוב עשה פעולה זו גם הוא, מהצד השני, וקפץ גם הוא. וכך אט-אט,  בליווי הקצב המתאים ובאמצעים דרמטיים שלא ידעתי שיש לאריות, החלו שני האריות לטפס במקביל במעלה הפיגום.

לקראת ראש הפיגום, המקצבים הגיעו לשיא ואילו האריות התחילו “לשחק” אחד עם השני. בהשתאות התבוננתי איך האריות ייצבו את עצמם על הרגליים האחוריות (המשתתף האחורי הניף את הראשון), איך הם “דחפו” אחד את השני עם הרגלים הקדמיות ואיך כל הסיפור הזה התרחש בגובה של 5-6 מטרים מעל הכיכר, ללא רשת ביטחון.

עתה יכולתי לשים לב כי בראש הפיגום קשורים להם שני ראשי חסות בסרט אדום, וכי האריות “נלחמו” על הזכות להגיע ראשונים אל החסה. כנראה שבסין, חסרת האריות, לא מודעים לעובדה כי תפריטו של האריה המצוי אינו כולל חסה. כי בסופו של התהליך המרתק, זכו שני האריות “לבלוע” את החסה, ולאחר מכן “לירוק” את העלים הבודדים על הקהל שלמרגלות הפיגום.

רק כשהסתיים המופע, הקהל התפזר ויכולתי לדבר עם מדריכים מבית הספר לקונג פו “שבעת הכוכבים” שביצעו את המופע, הבנתי עד כמה המוזיקה והמופע מעלים את רמת האדרנלין ואת המתח.

ריקוד האריה

ריקוד האריה על פיגומים בגובה של 7 מטרים

ריקוד האריה על פיגומים בגובה של 7 מטרים

ריקוד האריה הנו טכס דתי עממי בעל גוון של הופעה. מאחר והאריה הינו דמות השומרת מפני כל רע (ובשל כך מוצבים פסלי אריות בכניסות למקומות שונים), ריקוד האריה נועד גם הוא להבטיח הצלחה ולשמור מפני הרוחות הרעות. בימינו הטכס נערך גם לצורכי תחרות. הריקוד מתבצע על ידי בתי ספר לקונג פו, או אנשים בעלי ידע בקונג פו.

התלבושת: תלבושת האריה מורכבת ממספר חלקים. הראש הוא גדול, עשוי עיסת נייר מחוזקת במקלות במבוק וצבועה בצבעים מרהיבים. צורת הראש שונה ממקום למקום ובדרום סין ניתן לראות אריות היכולים, בעזרת חוטים הנמשכים מבפנים, למצמץ בעיניים, לפתוח ולסגור את פיהם, ולהזיז את אוזניהם. בצפון סין ראש האריה פשוט יותר ואינו כולל חלקים נעים.

החלק השני הינו גוף האריה, המחובר לראש ומורכב מיריעת בד רקום וצבעוני בגודל שמספיק לאדם נוסף להיכנס לתלבושת.

החלק הנוסף הוא רגלי המפעילים, הבולטות מתוך התלבושת. על פי רוב המפעילים עצמם מקשטים את רגליהם בבדים ורקמה התואמים לצבעי האריה.

המשתתפים: את האריה סובבת קבוצת משתתפים גדולה, אך ללא ספק, החשובים ביותר הם שני האנשים ש”משחקים” את האריה. הראשון, המיומן יותר, יכנס לחלק הקדמי של התלבושת, בעוד השני יכנס לחלקה האחורי.

התלבושת דורשת מהמפעיל הראשון להיות זקוף יותר, עם הראש הכתפיים והידיים בתוך ראש האריה, ולהפעיל את הראש. המשתתף השני נמצא בזווית כפופה כל הזמן, בעוד ידיו אוחזות בשולי התלבושת ומנופפות בהם, במטרה ליצור רושם של אריה חי ונושם.

לעתים, בנוסף על שני המפעילים, קיימת גם דמות “המגרה” והמכוונת את האריה. דמות זו לבושה לפעמים בתחפושת של בודהא.

חלקה האחר של הקבוצה כולל חבורת מתופפים, כשהתוף הגדול הוא הדומיננטי מבינהם והוא קובע את הקצב במהלך כל הטכס. ישנם גם שחקני מילואים, שמחליפים את שחקני האריה בהופעות או בתהלוכות ממושכות.

הטכס: כאמור, האריה מביא מזל ולכן הוא מופיע בבתי עסק ובמקדשים בטכסי מעבר: ראש השנה הסיני, יום הולדת לאל, פתיחת חנות או סיום השיפוצים בה. כל התחלה חדשה מחייבת את ריקוד האריה. בראש השנה הסיני ניתן לראות ברחובות מסוימים את האריה עובר מחנות לחנות, מבצע ריקוד טכסי קצר בחזית כל חנות ומקבל את הפרס.

הפרס: הפרס או המזון הוא חלק חשוב ביותר מכל ריקוד אריה. כשם שבמסורת הסינית מעלים מנחה בפני האלים על מנת לפייסם ולהבטיח את שיתוף הפעולה החיובי שלהם, כך גם בריקוד האריה מציעים לאריה מזון (בצורות שונות כגון ראש חסה, אגוז קוקוס חלול וכד’) אשר בתוכו, למעשה, מסתתר סכום כסף. מבחינת בעל בית העסק זוהי השקעה נבונה וטובה – לתת כסף לאריה ולקבל בתמורה מזל טוב, שיביא לו הרבה יותר כסף במהלך השנה.

בתמונות, קבוצות של "ריקוד האריה" באות לברך את אלת הים הסינית מָה טזוּ ביום הולדתה, במקדש המרכזי בטאי-נאן שבטאיוואן. חלק מהקבוצות מביאות עמם פיגומים שונים ומבצעים "טריקים" להנאת הקהל, חלק מתרכזות בצד הפולחני של הריקוד.

בכל הבתמונות, קבוצות של "ריקוד האריה" באות לברך את אלת הים הסינית מָה טזוּ ביום הולדתה, במקדש המרכזי בטאי-נאן שבטאיוואן. חלק מהקבוצות מביאות עמם פיגומים שונים ומבצעים "טריקים" להנאת הקהל, חלק מתרכזות בצד הפולחני של הריקוד.

האימונים: רוב בתי הספר לקונג פו המחזיקים קבוצת “אריה” מקיימים אימונים במשך כל השנה, גם מתוך כוונה להציע את שירותיהם לכל דורש בכל זמן שהוא. האימונים הטיפוסיים יכללו אימון של ערב בשבוע ובמהלכו יתאמנו המתרגלים עם קופסאות עץ כבדות על הראשים ועם סדינים במקום עם התלבושת האמיתית. רק ממש לפני ההופעה עצמה יבצעו משתתפי הטכס חזרה בתחפושות.

כיום: כיום ריקוד האריה חורג אל מחוץ לטכסים הדתיים העממיים. בשל רמת המיומנות הגבוהה הנדרשת, מרובים בתי ספר לקונג פו המשלבים והמלמדים את ריקוד האריה, גם לתלמידים שאינם סינים. במזרח הרחוק נערכות אף תחרויות ארציות ובין ארציות.

למעשה, גם עם הזנחת אורח החיים המסורתי, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי האריה ימשיך לרקוד.