מדיטציה – האם זה חשוב? האם זה “ הדבר האמיתי “ ? האם זה עוזר לאומן הלחימה?
התשובות לשאלות חשובות אילו תלויות לרוב בנותן התשובה. אמני לחימה רבים יחתמו על כל מזמור הלל למדיטציה. הם יספרו לכם כי המדיטציה תורמת רבות ליכולתם ואף מוסיפה לאיכות חיהם בדמות שלוות נפש וחוזק פנימי. אחרים יצהירו כי המדיטציה אינה אלא בזבוז זמן יקר. את אותה שעה יומית של מדיטציה – כך יגידו – יש להפנות לתרגול אומנות לחימה אמיתית. מדיטציה ולחימה – כך יוסיפו – אינה אלא חיבור של אנשי ניו אייג’ במערב. ישנם אף כאלו שישיכו את המדיטציה לתחומים התרבותיים הדתיים שזלגו למערב עם השנים, כמו אומנויות הלחימה.
מה לגבי מיתוסים? בסרטי קולנוע וטלוויזיה אנו יכולים לראות סצינות רבות של אומן הלחימה מבצע מדיטציה – לרוב לפני קרב חשוב – כחלק מהשגרה. בסדרה המצליחה “ קונג פו “ אנו אף רואים את הגיבור מתרומם כמה עשרות סנטימטרים בעודו בתנוחת לוטוס – האם זוהי מטרת המדיטציה? האם להתייחס למדיטציה כמו אל הריחופים המופרכים שרואים בסרטים?
הרשו לי להקדים ולומר כי אני לחלוטין בעד תרגול מדיטציה גם כרופא ומטפל וגם כאמן לחימה. אני מאמין ביכולת להגיע לשיפור ניכר בתחומים רבים דרך תרגול המדיטציה. עם זאת אני ער לעמימות האופפת את המונח בקרב הציבור הרחב.
מבחינה היסטורית, רבים מאמינים כי מדיטציה וקונג פו התחילו שניהם בשנת 525 לספירה במנזר שאולין על ידי הנזיר ההודי דה מו – בודידהרמה בשמו ההודי – אשר הביא סוגים חדשים של תרגול בודהיזם לסין. בודהיזם שנקרא צ’אן – זן ביפנית – ופירושו לשבת בהתבוננות. דה מו לימד את הנזירים המנוונים, שעסקו עד אותה עת בשינון והעתקה של טקסטים בודהיסטים, דרך ישירה יותר להגיע לאידאל הבודהיסטי. דרך המשלבת מדיטציה ואמנות לחימה.
בכל רחבי המזרח – מאמני ההוראנג דו הקוריאנים, דרך הסמוראים, דרך לוחמי הנינג’ה, דרך אנשי הקונג פו וכלה בקראטקה המודרניים – מתאמנים בשילוב של מדיטציה ואומנות לחימה. וכשם ששיטות הלחימה שונות ומגוונות, כך דרך המדיטציה והגישה אליה משתנה ממקום למקום.
למרות שניתנו אינספור דוגמאות בנושא התרומה של המדיטציה לאומן הלחימה, אני מאמין שהאמת פשוטה, הגיונית ואינה נזקקת להסברים דתיים או אזוטריים. מדיטציה עוזרת בהפגת מתחים. פשוט וחד.
המתח מצטבר בגופו של מי שנמצא בעימות/קרב או אצל מי שמדמיין עימות/קרב. בתגובה למצב מתח זה, בלוטת התריס משחררת חומרים הדורכים את מערכת העצבים הסינפטטית, אשר בתורה גורמת לשינויים ביולוגים המעלים את רמת המוכנות הפיזית לעימות או למנוסה. שינויים אלו, הכוללים עליה בלחץ הדם, עליה בקצב הלב, צימצום האישון, עליה ברמת האדרנלין ועוד, נקראים סימפטומים של מצבי קרב/ברח ( fight/flight symptoms ) .
ברוב אומנויות הלחימה אימון יוצר לחץ פיזי או מנטלי על הגופנפש, הגורמים לתגובות קרב/ברח לא רצוניות אלו. תגובות אלו למעשה מעלות את רמת האנרגיה והיכולת של המתאמן, אך גם מדלדלות את היכולות העתידיות. יתרה על כך, משך זמן ממושך בו אנו חשופים למצבי לחץ, בו הגוף נמצא במצב קרב/ברח, יכול לגרום לתוצאות חמורות כגון אולקוס, נדודי שנה ותשישות אמיתית.
המפתח להורדת הלחץ נמצא בתרגול המדיטציה. מדיטציה מחזירה את הגוף לרמה שלפני מצב ה “ קרב/ברח “ בצורה הרבה יותר יעילה ומהירה מאשר כל שחרור ספורטיבי או נסיון להירגע.
ישנו מגוון נהדר של תרגילים מעולים תחת השם הכולל “ מדיטציה “ . אני אתאר כאן את הפשוט ביותר:
ראשית, בחר מקום שקט בו לא יפריעו לך לפחות במשך 15 דקות.
שנית – שב! ניתן לשבת בכל ישיבה שהיא, ובלבד שתהא נוחה ושלא תיצור לחץ על חלל הבטן.
לאחר מכן עצום העיניים והחל, באורח מודע, לשחרר את הגוף –חלק אחר חלק. התחל בכפות הרגלים, עבור לשוקיים וירכיים, למותניים, לגוף, לכפות הידיים והידיים, לצוואר, לפנים ולראש. התבונן בבכל איבר ואיבר וראה אותו נרגע ומתרפה.
לאחר חלק השחרור, התמקד במילה אחת – לדוגמה המילה “ …שיחרור “ . אם המחשבות תועות, החזר אותם באמצעות תרגילי ההרפיה וחזור למילה שבחרת. הנשימה צריכה להיות טבעית ללא שום בקרה מודעת.
נסו לחזור על התרגול הזה לפחות שבוע-שבועיים בטרם תחרצו משפט. אני בטוח כי תגלו שאותם חמש עשרה דקות בסיום האימון היומי משפיעות באופן ניכר על יכולתכם. האמינו לי כי שינויים רבים יותר אף קורים בגופכם מבלי שתהיו מודעים להם כרגע. שינויים רבים נגרמים על ידי מדיטציה תוך ימים מתחילת התרגול אך מורגשים – לעתים גם על ידי הסובבים אתכם – רק בחלוף הזמן.
מדיטציה אינה יכולה לגרום לבלתי אפשרי לקרות, אך היא יכולה להביא אותנו אל הקצה היכולת האישית.
(המאמר פורסם בגיליון הראשון של עיתון חרב לעט)
