מאת מארק וֶלז

ווּ גוֹנג יִי (בן 54, משמאל), מביה"ס לטאי צ'י בסגנון ווּ בקרב מול צ'ן קֶה פוּ, ראש בית ספר לעגור לבן. - מקאו 1954

שאלה שרובנו מהרהרים בה בעת תרגול התבנית, שוב ושוב היא:  “איך ניתן להמשיך ולפתח את יכולות הלחימה” ? אחרי הכל, הרי מדובר באומנות לחימה, וככזו היא צריכה להיות יעילה לפחות כדי להגן על עצמנו בקרב. התשובה הפשוטה היא: “תרגול מתמיד ומעמיק והרבה קרבות תרגול חופשיים יחדדו את יכולות הלחימה”. מה שמביא אותנו לשאלה הבאה, מהו תרגול קרב חופשי (SPARRING) יעיל ואיך ניתן לשפר תרגול זה ?

לאחר שהרהרתי בעניין רבות, החלטתי להפנות את השאלה למורה שלי, מר לָאם. כשהבהרתי לו את כוונותיי, החליט מר לאם למזלי, לשבת ולחלוק עמי את הידע העמוק שצבר בנושא זה.

הוא התחיל ואמר כי ישנם חמישה עקרונות לתרגול יעיל של קרב חופשי. “כולם יכולים להשתתף בתרגול קרב חופשי,” אמר בעת שמזג תה לספל  האהוב עליו, “אבל איכות הלחימה והתרגול תלויה בחמישה אלמנטים ובהפנמתם”.

להוט להבטיח כי חמישה עקרונות אלו של חכמה סינית לא יאבדו, הוצאתי עט ונייר והתחלתי לכתוב.

בסינית אומרים: “עיניים חדות, ידיים מהירות, צעדים חזקים, לב אמיץ וגוף חזק”. אם לתלמיד תהיינה כל התכונות הללו, אין ספק כי יכולת הלחימה שלו תרקיע שחקים, אך ללא ספק הדבר גם יתבטא בתבנית שהוא/היא מבצע, בתרגילים קטנים ואף בחיי היום יום, כגון בנהיגה.

עיניים חדות

עיניים חדות לקרב חופשי

עיניים חדות לקרב חופשי

היכולת “לקרוא” את היריב ולדעת לצפות את תנועתו, במהירות ובדייקנות, מעניקה ללוחם יתרון גדול ולכן חשובה ביותר בקרב. היתרון לא רק נובע מהיכולת להגיב או לנוע לפני שהשני נע, אלא גם להבין את הדרכים בהן ניתן להוליך את היריב שולל. אני יכול לצפות לתנועה או לתבנית ועל ידי כך להסיטה ולנטרלה, כפי שניתן לעתים לראות אפילו בתרגול “פוש הנדס” בטאי צ’י.

ישנם תרגילים שונים המיועדים לחיזוק העיניים, חלקם אף כוללים אף מסג’ לאזור ארובת העין. אציין שניים מהנפוצים ביותר:

ניתן לתלות חפץ קטן (דוגמת אטב כביסה) על חוט, בגובה הסנטר במרחק של קצת יותר מזרוע פשוטה. בתחילה יש לנענע את האטב קדימה ואחורה, תוך שמירה על מיקוד מכסימלי של העיניים. בהמשך ניתן לבצע תנועות שונות באמצעות פלג הגוף העליון, כגון התחמקות מדומה, מעבר מצד לצד וכדומה, ולשלב זאת בתנועת האטב ובהמשך המיקוד המכסימלי. תרגול כזה במשך שלוש דקות נחשב לתרגול טוב. התוצאה של התמדה בתרגול זה היא ללא ספק חיזוק שרירי העיניים, שיפור יכולת המיקוד ותנועתיות מהירה של העיניים.

השיטה השניה אינה דורשת עזרים חיצוניים. יש לסובב את הראש במהירות ולהתמקד בנקודה אחת – על הקיר או בכל מקום. לאחר מיקוד של שנייה עד שלוש, יש להסיט את הראש במהירות ולהתמקד בנקודה אחרת. המטרה היא להגיע למיקוד בנקודה אחת בכל פעם במהירות רבה ככל האפשר, ולא להסיט ממנה את המיקוד אלא אם מזיזים את הראש. זוהי טכניקה המשפרת גם היא את יכולת המיקוד ואת תנועתיות העיניים.

במהלך תרגול התבנית, הקפד על מבט ומיקוד בהתאם לדרישות התנועה.  אם ישנה תקיפה או הגנה מכיוון מסוים, התמקד בכיוון זה ואל תפזר את מבטך ואת מיקודך.

לסיום, יש להקפיד על תגובות העיניים (והראש) בזמן ספיגה או הגנה. יש להתגבר על הצורך הטבעי לעצום עיניים בעת התקפה לכיוון הראש. ההיפך הוא הנכון, וודא כי במהלך קרבות התרגול אתה נשאר ממוקד למרות תקיפות שמבצע היריב לכיוון העיניים והראש. זכור, העיניים הן ראי הכוונה, אל תיתן ליריב לתפוס את הכוונה שלך על ידי תקיפה לעיניים.

לב אמיץ

סאן דה

סאן דה - קרבות ספורטיביים המדמים לחימה חפשית

הרבה אנשים לא מצליחים בקרבות פשוט מאחר והם מהססים. ההיסוס נובע לרוב מלחץ שנגרם כתוצאה מספיגה אך לעיתים גם מחוסר רצון להתקיף עד הסוף. הפתרון לכך מצוי בתרגול המשך הטכניקה גם לאחר סיומה. אם זוג מתרגל, לדוגמא, מהלומה, חסימה ומהלומת המשך, יש לעצור מעט בסוף הטכניקה. העצירה גם מאפשרת לנו לוודא כי התנוחה והזווית אכן נכונה, אך גם מאפשרת לנו – לשני בני הזוג – לדמיין המשך המצב בצורה שונה ובכך לתרגל את הלב לא להסס.

על התנועה להיות מהירה, מדויקת ומתוזמנת היטב.

ידיים מהירות

לכולם ברור הצורך הבסיסי בידיים מהירות אך לא תמיד ברור איך ניתן להגיע לכך. למעשה, מדובר כאן על הרבה יותר מאשר ידיים. מדובר כאן על אלמנט המהירות שביישום הטכניקה – בכל חלק גוף שבו מיישמים אותה.

תלמידים רבים באומנויות הלחימה מתרגלים לחימה באמצעות שקי איגרוף, כבדים וקלים כאחד. ישנה הבנה כי תרגול זה לכאורה גם מחזק את היד וגם מאפשר לנו לנוע במהירות, אך אין זה כך. למעשה, התרגול בהכאת עזרים חיצוניים מחזק את הגוף, מקשיח את המפרקים ומונע פציעות הנובעות מהכאה לא נכונה ביריב, בעיקר אם הוא גדול וכבד. לפי מסורת שאולין, התרגול הנכון למהירות הוא תרגול התבנית במהירות ובמיקוד מושלם. כמובן שתרגול זה יכול לבוא רק לאחר הבנה מלאה של התבנית ותרגולה זמן ממושך, ללא היסוס ועצירות.

מהירות עצמה לא משפרת יכולת לחימה, מאחר וחשובה גם העוצמה שמאחורי המכה המהירה. לכל השיטות יש אולי דרכים שונות לתרגול וטכניקות שונות לביצוע, אך אין שיטה הדורשת שהמכות תהיינה איטיות. מהירות המכה והמיקוד המתלווה והמעצים אותה הם עיקרון בסיסי המשותף לכל אומנויות הלחימה שבעולם.

איזון בין הכוח והמהירות מצוי בתבנית ולכן חשוב לתרגלה מהר ומדוייק.

צעדים חזקים

עמידת סוס (מה בו) מחזקת את היציבה - יש לתרגל גם תנועה, ולא רק יציבות

במונח צעדים חזקים אנו כוללים גם את היציבה וגם את התנועה, גם את העמידות וגם את עבודת הרגליים, גם את היציבות הנדרשת וגם את התנועתיות המהירה המתבקשת.

השימוש הבסיסי בצעד מהיר על מנת לצמצם טווח, לשנות זווית, לאפשר תזמון וכדומה הינו ברור ולכן אולי אין צורך שאפרט את חשיבותו. אפשר גם להוסיף לרשימה את הקפיצות, את הגריפות, את ההפלות ואת הבעיטות השונות כדי להבין כי הכוח הנדרש מהרגליים ובכלל מחלק הגוף התחתון הוא עצום. הרגליים הן האבר הראשון שכואב לתלמיד מתחיל בשיעוריו הראשונים, בשל המאמצים אליהם לא הורגל.

הדבר הראשון הוא, אם כן, להוסיף כוח לרגליים, ואת זה ניתן לעשות בשתי דרכים: תרגול עמידות/תנוחות במשך פרקי זמן ממושכים ותרגול התבנית בצורה מאד איטית, עם עצירות בכל תנוחה, בגובה מאד מאד נמוך (לפחות ראש מתחת לגובה הרגיל). ישנם מורים הממליצים לתלמידים להחזיק עמידות במהלך הפסקות הפרסומת בטלוויזיה. אני אישית ממליץ על כיבוי המכשיר לחלוטין ותרגול של שיעור שלם בחוץ, בצורה יותר נכונה.

לאחר שהצלחנו להזרים כוח לרגליים, יש לעבוד על התנועה. יש לתרגל תנועה “פנימה” ותנועה “החוצה” פעמים רבות, ללא טכניקה שהיא. לאחר מכן יש להתחיל לשלב בינהן, לדוגמא, פעמיים פנימה פעם החוצה. רק לאחר מכן יש לשלב את התנועה המהירה והיציבה פנימה והחוצה עם הטכניקות השונות – טכניקות ידיים וטכניקות רגליים.

כפי שרואים ומבינים, לתרגול התבנית יש קשר חשוב לתנועה וליציבה של המתרגל.

גוף חזק

גואן דאו - בהרבה סגנונות אימון בכלי נשק כבדים נועד לחזק את הגוף, ולא דווקא ללחימה

על מנת להלחם טוב, עלינו לחזק את הגוף, את כל הגוף. יש לעשות זאת גם באמצעים פנימיים וגם באמצעים חיצוניים. עלינו להגיע למצב בו הגוף יהא מאוזן, חזק, בעל כושר ספיגה וסיבולת ועם יכולת התאוששות מהירה. לזה אנו קוראים “גוף חזק”.

את התרגול ניתן לחלק לשתי מטרות – תרגול חיצוני ותרגול פנימי. תרגול חיצוני יתמקד במשקולות או בביצוע תבניות שונות של כלי נשק כבדים, כגון המוט הארוך או ה”קְוַואן דָאוֹ” (ראה משמאל, חרב כבדה המחוברת למוט כבד; לפי האגדות הייתה בשימוש גנרל קוואן ושקלה במקור כ50- ק”ג, ז.פ.). התרגול הפנימי יתבסס על סדרות צ’י גונג כגון “חולצת הברזל”, וכן על תרגילי פיתול, נשימה ומדיטציה.

משיש ללוחם “גוף חזק”, הצעד הבא הוא לאחד יכולות אלו עם הטכניקות, גם בתקיפה וגם בספיגה. איחוד זה יעצים את הטכניקות מחד, ואילו תרגול הטכניקות בצורה זו יעצים את הכוח הפנימי מאידך.

איזון ושליטה הן המילים החשובות ביותר בשלב זה מאחר ושימוש מוגזם וגלמי בכוח יכול לחזור אל  המתרגל כבומרנג ולפגוע בו עצמו. איזון מאפשר לנו להשתמש בכל משאבי הגוף בכל רגע ורגע, ולחזק את כל משאבי הגוף בכל תרגול ותרגול.

בשלב זה כל תבנית יכולה להפוך לכלי לחיזוק הגוף – בצורה פנימית וחיצונית כאחד.

איכות בתרגול

חמש הנקודות המוזכרות לעיל הינן מסוג הדברים שקל להקל בהם ראש. קל יותר להתמקד בנושאים יותר “מעניינים” כגון ביצוע נכון של טכניקה, “פימפום” שרירים, ועוד כיוצא בזה סיפוקים מיידיים. עם זאת ניתן ורצוי לשלבן בכל סוגי התרגול, כך שהן תהפוכנה לטבע שני ולמטרת על בכל רגע ורגע.

האופי ההוליסטי של אומנויות הלחימה מאפשר לנו לעבוד על הכל בעת ובעונה אחת. אפשר להתמחות בנקודות אלו וליישמן כך שכל תרגול יהפוך לשלב נוסף בסולם הטיפוס אל השלמות. אנו מתרגלים את התבנית על מנת להעמיק ולטפח את חמש המיומנויות, ובו בזמן אנו מתרגלים את חמש המיומנויות על מנת שהתבנית תהפוך לטובה ולנכונה יותר.

זהו בדיוק אחד מאותם מעגלים פנימיים של היזון חוזר ההופכים שיטה לשלמה ומלאה. טוב, נראה שיש לי עוד במה להתעמק…

פורסם בחרב לעט   •   שנה שניה גיליון שני   •   ינואר 2001