לימודי בה גואה ג’אנג בישראל

על השיטה

שם השיטה הוא אי זונג בה גואה קבוצת צ’יין קון (Qian Kun She)

אי זונג בה גואה (易宗八卦YiZong Bagua  נהגה אי דזונג) הוא שם בית הספר לשיטת הבה גואה ג’אנג, שייסד ג’אנג ג’ון פנג בטאיוואן. בבית הספר הזה לומדים את שיטתו של גאו אי שנג (Gao Yisheng高義盛) .

צ’יין קון הנו שם הקבוצה שמר לואו דה שיו אימץ לעצמו.

חומר הלימוד

חומר הלימוד נחלק לארבע:

בסיס

מולדים

נרכשים

זוגות

תרגול הבסיס הוא הראשון בסדר האימון וכולל תרגילי חימום ותרגילי מיומנויות בסיסיות

חימום, מתיחות וחזוק

תרגילי ידיים בסיסיים – כעשרה תרגילים בסיסים שמטרתם להקנות התנייה של עבודת הגוף והיד

תרגילי רגליים בסיסיים – כמו תרגילי הידיים – רק עם בעיטות וצעדים שונים

תרגילי מרפקים – עבודת המרפקים הבסיסית של השיטה

תרגילי הפלות – מספר תרגילי כוח והפלות, מזכיר שיטות שואי ג’יאו שונות

תרגילי טיין גאן – ייחודי לשיטת הבה גואה של ג’אן ג’ון פנג – כעשרים תרגילים לחיזוק המבנה ותנועת הגוף המלא

מולדים

כאן מדובר על כל תרגול ההליכה במעגל של הבה גואה ג’אנג:

ראש הדרקון – חילוף יד בודד ולאחור

שמונת חילופי הידיים (בסגנונות שונים)

זנב הדרקון – תרגול תבניות מחוברות ויחודיות לשיטה

צעדים שונים להליכה במעגל

שינג גונג – החזקת תנוחה תוך כדי תנועה במעגל

נרכשים

כשישים וארבע תבניות שונות, הנחלקות לקבוצות של שמונה. כל קבוצה נושאת מאפיין משותף כגון “טקטיקות” או “כוח”. למרות שמדובר על כמות גדולה של תבניות שונות (וחלקן עם מספר ורסיות), לואו דה שיו המשיל את לימוד השמיניות כלימוד שכבות שונות המעשירות ומעמיקות את הידע בכל שכבה

זוגות

תרגולי זוגות מובנים וחפשיים, כולל מספר תבניות זוגות של שיטת הבה גואה ג’אנג

על הקבוצה

הקבוצה קיימת מסוף שנות התשעים ומקיימת שני אימונים בשבוע – יום שישי ויום שני – בפארק הירקון בתל אביב.

בימי שישי (בוקר) האימון הוא של שלוש שעות, ובאופן טבעי ניתן להתמקד במספר נושאים, ולרוב פרק התבניות (קאטות) ארוך יותר

בימי שני (ערב) השיעור קצר יותר, ומתמקד יותר בעבודת זוגות ואימונים ספציפיים יותר.

מפעם לפעם אנו נפגשים עם קבוצות אחרות לאימון משותף.

פעם בכמה חדשים אנו מקיימים אימון ארוך יותר, בן 6 שעות, יחד עם מתרגלים מקבוצות אחות אחרות.

פעם בשנה מגיע ראש השיטה – לואו דה שיו – מטאיוואן למעביר סדנאות ושיעורים בארץ.

About the Author

התחלתי ללמוד אומנויות לחימה סיניות משנת 1984 (לפני כן למדתי קארטה). לצבי וויסברג, המורה, הייתה כיתה בירושלים והוא לימד בה יום יום. נפעמתי מאופן התנועות, השונה כל כך מהשיטות היפניות, והתאהבתי בהקשר שצבי עשה עם הפילוסופיה, הזן ותרבות המזרח. כשצבי עזב בחזרה לארה"ב החלטתי שאני אמשיך ללמוד בחו"ל, ולאחר פרק מה (שבמהלכו למדתי טאי צ'י אצל ניר מלחי) חזרתי להונג קונג מתוך מטרה ללמוד אומנויות לחימה. שהייתי בהונג קונג כשנתיים, שבמהלכן למדתי בה גואה ג'אנג (או פה קווה צ'אנג – תלוי בתעתיק בו משתמשים) מסון באו גאנג, מורה לבה גווה בסגנון פו ג'ן סונג, וכן תבנית בה גואה של הוושו המודרני ממורה אחרת. מהונג קונג עברתי לטאיוואן, שם למדתי כחצי שנה בבית הספר של ליו יון צ'יאו (וו-דאנג) ולאחר מכן התחלתי את לימודי עם מר לואו דה שיו. בשנת 1999, לאחר כ 9 שנים במזרח ושנתיים של הוראה בארץ, הקמתי עיתון בשם חרב לעט, בו ניסיתי להציג לקורא הישראלי חומר קריאה איכותי על אומנויות לחימה בכלל, ועל אומנויות לחימה סיניות בפרט. העיתון נסגר אחרי שנתיים. במידה מסויימת, האתר הזה הוא צאצא אותו עיתון, ואותן שנות לימוד ותרגול זאב